על הבניאס

שמעתי מהארכיאולוג ד"ר דוד אמיר ז"ל. מאז תום הקרבות של מלחמת ששת הימים, הפכה בניאס למוקד משיכה לאלפי מבקרים. אולם רוב המטיילים באזור, גם בזמננו אינם מכירים את תולדות המקום. נתחיל בקצרה ונספר על המוקד ההיסטורי של בניאס: התקופה ההלניסטית הרודיאנית רומית.  (תקופה החופפת לזמן של פריחה באזור ואז השמורה נראית כאילו נלקחה מתוך טפטים). המאפיין המרכזי שלה הוא המאבק המוסלמי – צלבני,  על שליטה באזור שיצר שרשרת אירועים מרתקת דרכה מתגלה גורלה הטראגי של בניאס במשך למעלה מאלפיים שנה.

בניאס הייתה ישוב ספר חקלאי בעל נוף מרהיב אשר בני עמים שונים השתוקקו לכבוש ואף פרצו אליו והרסוהו כמה פעמים במשך היסטוריה.  הרס זה הפר את האידיליה הפסטוראלית שאפיינה את המקום, את קריאות הרועים לעדריהם את הניגונים של חליליהם ואת רחש זרימת המים בנחלים.        יש המייחסים לאזור זה כבוד מיוחד על היותו מקום הולדתו של חלק חשוב ב"תהילים" המתקשר ל"ארץ ירדן וחרמונים". לא במקרה מוזכרים בו עדרים ורועיהם, וכנראה שזהו גם הבסיס לבחירתם של הכובשים היונים דווקא בחבל ארץ זה עבור הפולחן לאל הרועים פאן. ואכן ידוע לנו שהפרנסה הרווחת בין חקלאי האזור הייתה מבוססת על גידול צאן, בקר ועיזים בזכות שפע המים ושטחי המרעה המשובחים הפזורים בו.

לפי המסורות המיתולוגיות, האל פאן, בנוסף להיותו אל הרועים, היה גם אל שטחי המרעה, אל הכוורות והדבש, (מכאן כנראה השם הערבי ואדי עאסל נחל הדבש) שניתן מאוחר יותר (לאזור מקורות הירדן) ע'י הערבים. שמה של בניאס – הוא שיבוש ערבי של השם היווני פניאס שניתן למקום בראשית הכיבוש ההלניסטי ל ארץ ישראל, לאחר כיבושיו של אלכסנדר מוקדון בסוף המאה ה 4 לפני הספירה.

יוסף בן מתתיהו בספרו: "קדמוניות היהודים" מזכיר את מיקומה של "פניון" (השם הקדום של המקום) כיושבת על המקורות המזרחיים של הירדן ובה מתנהלים פולחנים לאל פאן.

שרידים רבים נמצאו בסביבת בניאס המעידים על פולחנים אלה כמו למשל הגומחות הידועות מעל מעיינות נחל חרמון בהן חקוקות כתובות ברכה לאל פאן ועוד ממצאים שהתגלו בסביבה. סביב המקום המקודש לאל פאן, צמחה העיר פניאס, שמה ההלניסטי (המאוחר יותר) של פניון. האגדות והסיפורים היווניים, והאגדות הערביות (המאוחרות יותר), מזכירים את הסגנון של אזור ארכדיה ביוון (הפלופונז). לא רחוק מבניאס, נמצאו שרידיה של העיר קמה דפני – על שמה של דפנה בת האל לדון היפהפיה בערך במקום בו נמצא קיבוץ דפנה של היום.