דבקות במה? העיקר דבקות?

היום שמעתי אותו אומר בשיעור של בני ברוך שהכי גרוע זה לפעול, לחשוב שהאדם פועל, עושה משהו, זה הכל הבורא. אין עוד מלבדו. והאדם צריך רק להידבק בזה. שמעתי את זה מתורגם, זה היה דיי מתאים לזה שהכל קורה כאילו בכוונה ובהתאמה למצב. כי שמעתי את את הדברים הללו בדיוק כשחשבתי שהנה, אני פועלת, אני בפעולה, אני פעילה, ואז הוא אמר את זה. והוא עוד אמר נרבה דברים לפני ומתרגמים התחלפו, ואני שמעתי ויותר לא שמעתי, כח חיממתי לקטן קציצות וגם ערכתי מאמר על הירידה בגיוס לצבא. אבל את זה שמעתי.  איך שהוא התחיל לדבר נפתחו לי האוזניים ישר ללב המילים נכנסו. שום פעולה אנחנו לא עושים, והכי גרוע זה לחשוב שעושים, הכי גרוע זה לעשות.

אוי אלוהים איזה גילוי זה לאדם, שבטוח בכל רגע שהוא עושה והוא עושה ועושה והוא בטוח שהכל ממנו, הכל עליו, הוא-זה הכל. ובאמת שזה לא ככה. הוא בסך הכל נפעל, בובה על חוטים ואין לו שמץ איזה חוט עכשיו יימשך ומה יקרה בעקבות המשיכה שגם לא ידוע מתי היא תתרחש. 

את האמת, האדם צריך לדעת שהוא חי בעלטה, זה למעשה האור הגדול בחייו. הידיעה הברורה היחידה שהאדם צריך להחזיק בה היא שיש כח עליון נצחי שהוא ורק הוא מנהל פה את העניינים. וכמו שהוא אמר היום, הכי גרוע זה שהאדם פועל, שהוא חושב שזה הוא והוא יכול להנדס את החיים. אבל היי, איך נדע את זה? למה שנאמין? וגם אם אנחנו רוצים להאמין – יש לנו יכולת להאמין בלי חריטת דם על הבשר? מאיפה הכוחות להילחם מול האגו הזה שרוצה ומרגיש ויודע ממש שהוא שולט, מאפה נביא את כוחות על שכאלה?

עלינו לקחת נשימה עמוקה, להסתכל לחיים בעינים, להרים את הראש ולהחזיק בכל רגע בבורא, גם כשאנחנו פועלים, כי ברגע שאנו נייחד את המחשבה שאנחנו פועלים ומשפיעים פה על משהו לכל העליון שנותן לנו  את המחשבה הזאת וגם את המחשבה על המחשבה הזאת, זה כבר הופך את הכל ואפשר להגיד בפה מלא: אלה החיים ומה אתם אומרים? אפשר לקרוא עוד כאן – http://bapnimiyut.co.il/

סגור לתגובות.